מחסה
כשמטייל ממוצע יוצא לטבע לרוב הוא נושא על גבו את העולם המערבי ממנו הוא בא – התיק. התיק או החפצים הם החוט המקשר שלנו אל התרבות והציביליזציה. בתוכו האוכל הטלפון,הבגדים השק"ש, האוהל, הגפרורים ועוד תוספות רבות. התיק נותן הרגשה של "אני לא תקוע בשממה, הבאתי איתי את כל מה שאני צריך." עם מחשבה זו אנו מחזקים את התלות שלנו בתרבות ובמעשי ידי המכונה, אנו מרגישים תיירים מבחוץ ולא באמת נמצאים וחווים את הטבע. הטבע משמש כתפאורה זמנית להמשך חווית התרבות היומיומית שלנו . בטבע אוכלים את האוכל של הבית בכלים מהבית, יושבים על המחצלת מהבית,ישנים בשמיכות/שק"ש מהבית, שומעים מוזיקה שהבאנו מהבית, קוראים ספר שהבאנו מהבית ולפעמים שמים לב לעצים ולציפורים סביבנו אם נשאר זמן בשעון מהבית…
בבניית מחסה בטבע כמו בליקוט, הכנת כלים, והצתת אש מהטבע אנו חיים את את המקום ואת החוויה שכל מה שאדם צריך נמצא לידו בכל מקום, הטבע הוא הבית המקורי של האדם, והמארח סידר את הבית שיהיה מתאים למגורים לאדם וליצורים שסביבו. האירוח כולל ארוחות בריאות, מים, חימום כלים וחומרי גלם לכל מלאכה נדרשת. התובנה שבעצם כל מה שאדם צריך לקיומו נמצא כבר לידו וללא תשלום, נותנת ביטחון בעולם והבנה שהעולם הוא טוב. משחקי התרבות לעתים מצליחים לטשטש הבנה חשובה זו. בקורסים אנו מתנסים בבניה ושינה במחסה המגן מקור רוח וגשם, שכולו מחומרי המקום יש בחוויה זו משהו אמיתי. הרגשה של חלק בלתי נפרד מהמקום.