אומרים על שלמה המלך שידע  את שפת החיות העופות והעצים, אך הוא  לא היה היחיד. ישנם סיפורים לא מעטים על אנשים שהבינו את שפת החיות והעופות. ע"פ המסורת היהודית כל היצורים  אומרים שירה לבורא, קל להבין זאת כששומעים את הציפורים בשעות הבוקר שרות להנאתן.

לכל יצור יש לו"ז מסודר לכל שעות היממה לכל עונה ולכל גיל- זמן שירה,זמן ליקוט מזון,זמן חיזור,זמן מנוחה,זמן הכרזת טריטוריה זמן שינה וכו'. לכל שעה ביום יש את השיר שלה ואת רמת הפעילות שלה, הטבע כולו מנהל סימפוניה המורכבת מקולותיהם של כלל היצורים הפעילים והלא פעילים באותה שעה.  דרך הבנת השיר הפשוט של הטבע,(שהוא לא כ"כ פשוט) ניתן לזהות שינויים המתרחשים במקום. למשל קריאות אזהרה של ציפור מעידות על סכנה מסוימת שמתקרבת אליה,לעומת זאת, ציפור ששרה אומרת לנו שהכל רגוע.

'זאב מתגנב'- "stalking wolf'- סייר אפאצ'י ידוע- דימה את הטבע לפני אגם  אשר לרוב פניו שקטים… אך כאשר נזרקת אבן לאגם מיד מתחילות 'אדוות'- גלים טבעתיים שהולכים וגדלים ומתרחקים מנקודת המוצא. כך גם הטבע, לכל שעה ביום יש את פני האגם שלה, וכשיש שינוי – נוכחות אנושית או טורף או כל סכנה אחרת, הציפורים (ושאר בע"ח) מיד מתריעות מפני הסכנה המתקרבת ומעבירות את המסר הלאה לטבעת הבאה שמעבירה את המסר הלאה.

לא לחינם אנשים מרגישים ששירת הציפורים מרגיעה  ואף מוסיפים את קולותיהם למוזיקה מרגיעה מודרנית-אלפי דורות של הקשבה ומודעות לימדו את המין האנושי שכשהציפורים שרות אין סכנה באזור ואפשר להיות רגועים

לימוד שפת הציפורים מלמד אותנו להתבונן הכל דבר סביבנו ולהבין שלכל יצור קטן כגדול יש חשיבות במערכת ואף חשיבות ישירה לאדם.