הקשת המוזכרת לראשונה במקורות היהודיים היא הקשת בענן ובהקשר של ברית בין הבורא לאדם. רעיון הקשר בין הברית לקשת מתברר כשמבינים איך עובדת הקשת ואיך בונים אותה.לכן על רגל אחת נזכיר את העקרון הבסיסי בבניית קשת…
מכיוון שאנו רוצים להגיע עם העץ שלנו למקסימום עוצמה אנו צריכים להגיע לכך שכל נקודה בעץ תישא את מירב העומס שהיא יכולה לשאת בלי להישבר, וכך נגיע לכמות עוצמה מצטברת גבוהה. למשל אם אנו רוצים שהקשת תימתח עד לעוצמה של 20 קילו במתיחת אורך החץ 75 ס"מ והקשת באורך 2 מטר,כל 'זרוע' (צד) חייבת לסחוב 10 קילו, וכל 10 סנטימטר צריכים לסחוב קילו(רק לשם ההבנה הפשוטה. באמת זה לא עובד בדיוק כך). אם החלוקה בעומס לא תהיה שווה אז הזרוע או הנקודה שסוחבת יותר עומס מהשאר תישבר כיוון שתעבור את רמת היכולת שלה .(בהנחה שאם העץ יכול לסחוב יותר מכך ננסה לדרוש ממנו יותר) בנוסף לזאת אם שתי הזרועות לא מתכופפות-עובדות שווה הקשת לא תהיה מדוייקת בירי. לכן כל זרוע של הקשת צריכה "לעבוד" בשווה לזרוע השניה כי אם זרוע אחת עובדת פחות, בהכרח השניה עובדת יותר והקשת תישבר. (דבר דומה קורה גם בירי. אם משחררים אצבע אחת לפני השניה זה כמו לירות מראש רק עם אצבע אחת דבר הגורם לסטייה של החץ.)
אותו הדבר בברית בין 2 צדדים-יש לנו מטרה משותפת ואנו צריכים אחד את השני כדי לממשה,אם אחד מאיתנו לא נותן את כוחו השני לא עומד בעומס ונשבר או שהמטרה לא מושגת כי האיזון בין הצדדים מופר ולכן הכיוון לא מדוייק. אותו הדבר בחיים שבטיים ,בברית הנישואים ואף בעבודה בקבוצה, בעיקר כשרוצים להגיע למקום שממצה את היכולות.
אנו לומדים מהקשת ערבות הדדית ומחוייבות שותפים בברית ואולי לכן נבחרה הקשת כסמל הברית…
